רובנו מכירים את החומצה הרטינואית הנקראת גם רטין A או בשם מסחרי בארץ רטאביט.
זה הוא חומר הקרוב במבנהו לויטמין A. הוא נמצא יעיל לטיפול בקומדונים באקנה (נקודות שחורות ולבנות) ולהפחתה של קמטים עדינים בעור. חסרון החומר הוא בכך שהוא גורם לגירוי בעור עם אודם וקילוף. מאחר שהוא גורם לעור יותר רגיש מומלץ למרחו בלילה ולהימנע משהייה בשמש בתקופת השימוש.
לאחרונה מתרבים הפרסומים על חומר שנקרא רטינול. חומר זה הוא קרוב אחר של ויטמין. הרטינול אינו חומצה ואינו מלווה בגירוי מהותי לעור. בעבר לא השתמשו בו מאחר ולא היה יציב כימית.
לאחרונה עקב שיפור בטכניקות מעבדה יוצרו תכשירים חדישים עם רטינול.
בעבודות שהתפרסמו לאחרונה נמצא שהרטינול בעל השפעה חלשה יותר מחומצה רטינואית ולכן צריך להשתמש בו בריכוזים גבוהים יותר. עבודות קליניות הראו לאחר 3 חודשי שימוש הפחתה מסוימת בקמטוטים עדינים בעור והפחתה ביובש וחספוס העור. הממצאים הוכחו גם בביופסיות שנלקחו מעור מטופל לעומת עור שלא טופל.
מה ההבדל בין רטינול לחומצה רטינואית ??
השארת תגובה